הדרשה של רפאלה —שביעי של פסח תשס"ו

חג שמח לכולכם,תודה שבאתם לבת מצווה שלי.

אומרים שהנבואה היחידה שנשארה בעולם היא של הורים, הנותנים שם לילדיהם. שמי הוא רפאלה ציפורה חורגין גרדשטיין.רפאל הוא מלאך הרפואה, הורי אהבו את השם רפאלה (מה עוד שחשבו שאני בן, בגלל שזזתי הרבה בתוך הרחם ורפאל הוא שם די נפוץ) ואני במקרה נולדתי קטנה מדי והוריי לא היו בטוחים שאחיה. ובנוסף לכך הפסוק האחרון בפרשתי הוא:"כי אני ה' רופאך".

כשקראתי את הפרשה שלי  שאלה אחת שהתעוררה אצלי הייתה: מדוע הנשים ביציאת מצרים הביאו איתם כלי נגינה? אין להם דברים יותר חשובים לקחת? מה שחשבתי עליו הוא ביטוי שהכרתי אותו בביה"ס:"דמעות פותחות שערים, שירה מפילה חומות" דוגמא לכך היא חומת יריחו.רעיון נוסף הוא פרוש שקראתי עליו בפרקי דרבי אליעזר:"ומנין היו להן תופים ומחולות במדבר? אלא לעולם הצדיקים יודעים ומובטחים שהמקום עושה להם ניסים וגבורות. עת יציאתן ממצרים התקינו להן תופים ומחולות."

ואני חשבתי, שאולי, מרים (אגב,לסטות קצת מהנושא, מרים היא הראשונה בתנ"ך כולו שהמילה "נביא" או "נביאה" מוצמדת לשמה.)—מרים התנבאה שיקרה לבנ"י נס.נקודה חשובה: בני עמרם נהגו להיות נביאים/ות אופטימיים!

ולאחר שהתנבאה,אמרה לבנות ישראל להביא כלי נגינה. מה שמשך אותי לפרוש זה, העובדה שקוראים לה נביאה לראשונה לאחר שירת הים, כלומר לאחר שנבואתה התגשמה! וכעת נעבור לשם השני שלי,שהוא,במקרה,שם של חברה טובה וגיסתה של מרים.

ציפורה-נקרעה מעמה,מתרבותה וממולדתה? לעבור למצב חדש,זה קשה.  אני חוויתי משהו דומה (גם אם לא כ"כ קיצוני)פעמיים בחיי. פעם כשעברנו לאמריקה לשנה אחת בהפתעה, ופעם כשחזרנו והודיעו לי במתינות.

לבנם בכורם של משה וציפורה קראו גרשום, מלשון"גר" שרומז לשני הוריו, (ולא רק למשה)"כי גר הייתי בארץ נוכריה."

מהסיפור המשונה של "חתן דמים" אנו לומדים על כך שציפורה הייתה חכמה ותושייתה הייתה רבה.      

מה"רכילות" של מרים בפרשת "בהעלותך",אנו לומדים שהייתה גם יפהפייה, כשרש"י פירש את הפסוק, "ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האישה הכושית,":"כושית בגימטרייא הלא היא יפת מראה." רש"י הוסיף ש: "יש אישה נאה ביופייה ואין נאה במעשיה,  במעשיה ולא ביופייה, אבל זאת נאה בכל."(כמו אימא שלי) אבל לפי המדרש, משה גירש אותה. אני מצטטת: "ומנין הייתה יודעת מרים שפירש משה מן האישה? רבי נתן אומר מרים הייתה בצד ציפורה  בשעה שנאמר למשה אלדד ומידד מתנבאים במחנה. כיוון ששמעה ציפורה אמרה, אוי לנשותיהם של אלו אם הם נזקקים לנבואה שיהיו פורשים מנשותיהם כדרך שפירש בעלי ממני."

האם משה דחה אותה "לטובת" ה'?  "לא הוגן!" חשבתי האם הוא התנהג באופן אכזרי כלפי ציפורה? האם האהבה היא מוגבלת? לאהוב את ה', זה לא אומר שאינך יכול לאהוב אדם אחר! אדרבא, זו הדרך בה אנו משקיפים על היהדות: אדם יכול להתרכז בשני העולמות, ולא רק באחד מהם.וכעת שאני בת מצווה אני מקווה לקיים גם אהבת ה' וגם אהבת הבריות.